בערב ראש השנה, רצו משפחות רבות לנסוע מבני ברק לירושלים כדי להתארח, רבים מהם יצאו קצת מאוחר, מכיוון שארך להם הרבה זמן להתארגן.
בתחנת האוטובוס עמדו מאות נוסעים, ולא היו מספיק אוטובוסים שיעלו אותם.
בתחנה ברחוב חזון איש עמדו 60 איש עם ילדים קטנים מספר שעות לפני ראש השנה.
הם התקשרו ל"אגד" -אך אין קול ואין עונה.
אין עם מי לדבר.
הבעיה היתה, שזה קרה כמה שעות לפני כניסת החג, וגם אם הם היו מחליטים לחזור הביתה-כיצד יצליחו לבשל ליומים בזמן כל כך קצר?! וגם לא יהיה להם מקום לתפילה, כיוון שהם הודיעו לגבאי בבית הכנסת שהם לא יהיו בבני ברק בחג.
אנשים ניסו לתפוס מונית, אבל לא עלה בידם , כיוון שנהגי מונית ניצלו את ההזדמנות ודרשו מחיר מופקע עבור נסיעה מבני ברק לירושליים . כאמור הם עומדים בתחנה ברחוב חזון איש -והנה לפתע הגיע אוטובוס קו 318,המסיע מבני ברק לרחובות . האוטובוס היה ריק , ללא נוסעים. ציבור הממתינים פנו לנהג האוטובוס והתחננו בפניו שישנה את מסלול הנסיעה ויקח אותם לירושליים : "תציל אותנו! תרחם עלינו ! אנא ממך , קח אותנו לירושליים !.."
אמר להם הנהג : "רבותיי , אין באפשרותי לקחת אתכם ; תבינו אותי , אני אמור לנסוע לרחובות , ולא לירושלים. " אשה אחת החלה לבכות ואמרה לו : "אנא ממך ! רחם עלינו! יש לי ילדים קטנים שבוכים ללא הפוגה !" אדם נוסף פנה לנהג ואמר לו: "אנא ממך! רחם עלי! אשתי והילדים נמצאים בירושלים , ואני תקוע פה! "אדם נוסף פנה לנהג ואמר לו : " אתן לך טיפ , רק קח אותנו ! בבקשה ממך העיקר קח אותנו לירושלים!"
התרצה הנהג לתחנונים ואמר : "בסדר! תעלו!"
60 איש עלו לאוטובוס . מסתדרים ויושבים , הנהג החליף את השלט שבחזית האוטובוס , ובמקום קו 318 הוא שם שלט קו 402 לירושלים . ציבור הנוסעים החל לברך את הנהג בכל מהלך הנסיעה :
"שתהיה לך שנה טובה ושמחה ! כמו שאתה שימחת אותנו , כך הקב"ה ישמח אותך , כל הברכות יחולו על ראשך , אתה סיכנת את מקור הפרנסה שלך - אנחנו מברכים אותך שתזכה לפרנסה בשפע ובקלות ." כך במהלך כל הנסיעה בירכו הנוסעים את הנהג בכל הברכות ...
כשהגיע האוטובוס לכניסה לירושלים , פנה בחור ישיבה לנהג ואמר לו :"תראה עכשיו כבר הגעת לירושלים , אז אני כבר לא מפחד לשאול אותך את השאלה :
רציתי לשאול , איך לא פחדת לשנות את מסלול הנסיעה שלך ולקחת אותנו לירושלים במקום לרחובות ? לא פחדת ? הרי במשרדי החברה יש איתורן , שרואים שרואים באמצעותו בדיוק אם הנהג משנה את מסלול הנסיעה , אתה לא פחדת שיפטרו אותך ? " אמר לו הנהג :
"בוא ואגלה לך סוד : למעשה אני נהג של קו 402 . ישבתי בתחנה , והיה מבול של טלפונים .
ידעתי שאם אני יגיע לתחנה כולם יקללו אותי , משום שאין מספיק אוטובוסים , ואנשים תקועים ללא מענה . בהנהלת החברה ידעו שצריך לתגבר את מספר האוטובוסים אבל אף נהג לא הסכים לצאת , כי כולם פחדו שיקללו אותם .
אמרתי לנהגים : "אני לא מפחד! תנו לי את הנסיעה! " ואני עשיתי בחכמה; החלפתי את השלט שעל האוטובוס , ואתם חשבתם שהאוטובוס מיועד לנסיעה לרחובות , אך למעשה היעד שלו היה ירושלים , ולכן התחננתם אליי , וכשהסכמתי עליתם לאוטובוס , וכל הדרך ברכתם אותי ... הסוד הוא שאני קו 402 לירושלים - וכך הצלחתי לגרום לכם שבמקום שתקללו אותי ,
תברכו אותי."
על האדם לחשוב : אם מגיע לך לנסוע לירושלים , אז גם קו 318 יקח אותך לשם .
השאלה היא מה ההסתכלות שלך על הדברים . רוצים לראות בשמיים אם אתה מתלונן או שאתה מברך . הקב"ה רואה בן אדם , שכל הזמן מתלונן בחייו - אז הוא מביא עליו פחד על ידי זה שתוצאות הבדיקה שעשה אינן תקינות , ואותו בן אדם מפחד שאולי, חס ושלום, יש לו גידול או
מחלה ח"ו, ואז רואים איך שאותו בן אדם רץ לרופאים ולפרופסורים , התפילות שלו פתאום נראות אחרת , הוא הולך לרבנים צדיקים ומבקש שיתפללו עליו , נותן צדקה והופך את העולם - ולבסוף הוא מקבל תשובה שהכל בסדר והוא בריא , ומיד הוא רוקד מתוך שמחה .
יהודי צריך להיות חכם ולומר : אני רוקד ושמח ומברך את הקב"ה בכל רגע שאני חי, על כל רגע שאני מתפקד ונושם אני חייב להלל את הקב"ה! והמסקנה החשובה ביותר -תחשבו על כך, שכל הנוסעים אמרו : בזכותי הסכים הנהג לקחת אותנו: אתה אשה שבכתה לנהג ואמרה תרחם עלי, יש לי ילדים קטנים-היא אמרה לנוסעים: "ראיתם? בזכותי הנהג לקח אותנו לירושלים, אני בכיתי לו- והוא הסכים!"
גם אותו אדם שאמר לנהג תרחם עלי, אשתי והילדים נמצאים בירושלים, ואני תקוע פה- הוא אמר תרחם עלי, אז הנהג ריחם. "אתם רואים? בזכותי הנהג לקח אותנו" כך גם חשב לו אותו אדם שרצה לתת טיפ לנהג . והקב"ה יושב בשמיים ושוחק ואומר: לא את, אישה יקרה, שכננעת את הנהג , וגם לא אתה שרצית לתתלנהג טיפ, צריך כל יהודי ויהודי לדעת, שאת הכל עושה הקב"ה, הוא המנהיג, והוא עשה עושה ויעשהלבדו! הסיפור נלקח מספר : 102 סיפורים ששינו לאנשים את החיים. מאת : צבי נקר . כל הזכויות שמורות בכל ענייני הספר שייכים לצבי נקר.
